סיפורו של ציור

עדן ירושלמי, בת 24, תושבת כפר שלם, היתה מאושרת כאשר חברה סידרה לה עבודה כברמנית בפסטיבל נובה. המשמרת שלה היתה אמורה להתחיל בתשע בבוקר אבל היא הגיעה כבר בשתיים בלילה, והיא רקדה וחגגה והשעות חלפו להן והשחר עלה… ואיתו באו בני השטן.

בשבע ועשרים בבוקר עדן התקשרה למשפחתה. היא אמרה שיש פיגוע כשברקע נשמעות יריות וצעקות בערבית. עדן סיפרה שהיא מתחבאת בתוך רכב כשלידה שתי גופות של חברותיה שנרצחו, והיא מנסה לשכב בלי לזוז כדי שאם המחבלים יבחינו בה הם יחשבו שהיא מתה. אבל כשהטלפונים של החברות שלה החלו לצלצל היא נמלטה מהרכב ומצאה מחסה מתחת לשיח. ומשך כל הזמן הזה משפחתה איתה על הקו, מתחננים שלא תבכה כדי שהמחבלים לא יגלו אותה. עדן אמרה שהשיח לא מסתיר את כולה. אחותה שני המשיכה ודיברה איתה עד השעה רבע לאחת עשרה, ואז עדן קראה "שני, תפסו אותי!"

ומאז עיקבותיה אבדו.

שלומי ישראל הוא אומן ציורי קיר. וכשאנחנו אומרים אומן אנחנו מתכוונים – אומן! אף אחד לא מצייר כמוהו. הוא ידע תקופות קשות בחייו שעיצבו את אישיותו כנשמה גדולה בתוך איש עממי ופשוט. אחד משלנו. את הכישרון האדיר שניחן בו הוא מנצל בעיקר כדי לשמח אנשים.

כששלומי פגש את משפחתה של עדן, את אמה שירית, אחיותיה שני ומאי ואביה נאור, הוא החליט שהוא רוצה לצייר פורטרט שלה על קיר, רצוי בשכונת מגוריה. על חשבונו כמובן, אבל יחד עם המשפחה והחברים שלה. הוא ידע שאלה יהיו עבורם מספר ימים של חוויה שתתן להם אופטימיות וכח. ושכולם יראו את פני המלאך של עדן, ויזכרו. אחרי שבועות של חיפוש אחרי קיר, ניתן אישור לזה בחזית המת"ש ברחוב אסא קדמוני. קולגה של שלומי מברזיל צייר עבורו מספר סקיצות והמשפחה בחרה את התמונה היפה הזו:

רגע לפני פורים העבודה יצאה לדרך. גם המשפחה לקחה חלק. האווירה היתה מחשמלת. עוברים ושבים היו ניגשים, שואלים על עדן, נותנים חיבוק ומבקשים לעזור. ערוץ 12 באו לצלם.

זה ארך כשבוע והציור הושלם. שלומי הכריז שזה הציור הכי יפה שהוא עשה, אבל גם הבטיח למחוק אותו כשעדן תחזור. ובאופן אירוני מצאנו את עצמנו מחכים שהציור היפה ימחק.

ובבוקר האחד בספטמבר 24' השמיים התכסו עננים וגשם החל לרדת. היורה בא במפתיע, כשפניה היפות של עדן הביטו לעברנו ממסכי הטלוויזיה וידענו: עדן כבר לא תחזור. גופותיהם של עדן ועוד חמישה חטופים, כולם צעירים ויפים, כולם נרצחו לאחרונה, נמצאו וחולצו ע"י צה"ל.

הציור יכול היה להישאר כמזכרת נצח, אבל בנובמבר יד נעלמה, כנראה ילדי המת"ש, עברה וצבעה עליו בלבן. צביטה חזקה בלב. אבל זה לא נגמר. ב-23 בינואר 2025 בא האמן נעם שמש ובשיתוף מגמת אמנות של בי"ס עירוני ט' ציירו את הציור היפה הנוכחי:

בשמאל הציור נכתב:
"עדן ירושלמי בת 24 מהשכונה, היתה קרן אור מהלכת עם חיוך כובש ואנרגיה ממגנטת. חיה את חייה בקצב שלה. רקדה לצלילי המוזיקה מכל הסגנונות, ריחפה על אופנוע קטן ברחבי תל אביב עם רוח בשיער וחופש בלב. עדן הפכה לסמל גבורה לאחר שנחטפה ממסיבת הנובה. עדן שהתה 11 חודשים בשבי שבסופם נרצחה יחד עם חמישה חטופים נוספים ב-29.8.2024.
עדן לעד תישאר חקוקה בליבם של רבים בארץ ובעולם שנלחמו להחזירה בשלום."

–