צפלין בשמי תל אביב

חג הפורים ב-26 במרץ 1929 נזכר וסופר בהתרגשות ע"י תושבי העיר שנים רבות אחר כך, ולא בשל החגיגות המוצלחות והנשף של ברוך אגדתי, אלא בשל ארוע של פעם בחיים: הופעת הצפלין בשמי העיר.

לקראת סוף חודש מרץ 1929 המריאה לאזור הים התיכון ושמי ארץ ישראל ה'גראף צפלין' האדירה – ספינת אוויר חדשה, הגדולה ביותר שנבנתה עד אז, 236 מטרים אורכה ו-105,000 מטרים מעוקבים נפחה. בטיסה נכחו מדינאים, אורחים רבי מעלה ועיתונאים בכירים מכל העולם, בינהם הסופר היהודי ד"ר וולפגאנג פון וייזל.

ספינת הגראף צפלין האדירה

הידיעה על בוא הצפלין התקבלה בהתרגשות רבה והעיתונים דיווחו על כך מראש בהרחבה. במקרה נחגג באותו יום חג הפורים ובתל אביב התקיימו חגיגות גרנדיוזיות. העיר בת 45,000 התושבים קלטה רבבות אורחים מכל הארץ, רכבות מיוחדות הגיעו מירושלים מדי שעה וכולם ציפו בקוצר רוח לדבר אחד: לחזות בפלא המעופף.

הצפלין הופיע מעל חוף חיפה בשעות הצהריים ומיד פנה דרומה. אז הגיעה השמועה לעיר: הצפלין מתקרב! המתיחות היתה גדולה, אלפי חוגגים מחופשים נעצו מבטם בשמיים והמתינו. ואז זה קרה. כשנראה הפלא חולף מעל החוף יצאו החוגגים מגדרם, החלו לצעוק, להתרוצץ ולנפנף במטפחותיהם. הצפלין השיב בהבהוב אורות והמשיך בנון שלנטיות אל מעל חוף יפו. אבל אז באה ההפתעה הגדולה: ידידנו ד"ר וולפגאנג פון וייזל שכנע את הקברניט הוגו אקנר לחוג מעל תל אביב והספינה הסתובבה וטסה אל מרכז העיר, שם החלה להנמיך ולהנמיך עד שרעש מנועיה הרעיד את העיר. התושבים לא ידעו את נפשם משמחה ומאושר. למראה השמחה הרבה למטה אחזה התרגשות גם בנוסעי הספינה ואקנר הורה לזרוק אל התושבים 30 ק"ג קונפטי ושקי גלויות למזכרת. לאחר מכן הגביהה הספינה חזרה מעלה ופנתה מזרחה אל ירושלים.

הצפלין בשמי תל אביב. צילום: פוטו לוי. זהו הצילום היחיד מהארוע.  
ממול הרכבת חוצה את רחוב אלנבי.

ימים רבים אחר כך המשיכו תושבי הארץ לעסוק בצפלין שזכה לכינוי 'אחשוורוש המעופף', גם העיתונות סקרה אותו ימים רבים מכל זווית אפשרית ועיתון 'הארץ' אף הנפיק מהדורה מיוחדת על הארוע. אבל התל אביבים הרגישו מורמים דרגה אחת מעל כולם, כי רק להם הצפלין הקדיש תשומת לב של ממש.

תגובות

הוסף תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*